איך לזהות הפרעות שינה בילדות המוקדמת?

הפרעות השינה , הנפוצות בגיל הרך, מתבטאות בקשיי הרדמות ויקיצות מרובות וממושכות בלילה ומאפיינות כ- 20%-30% מכלל הילדים עד גיל שלוש. אצל כ-50% אחוז מהם לא יחלפו הפרעות אלה מאליהן ועל כן חשוב לטפל בהן כבר בגיל צעיר.

החל מגיל חצי שנה, רוב התינוקות מתעוררים פעמיים בלילה וחוזרים לישון במהירות יחסית. תינוק המתעורר יותר מכך ומתקשה לחזור לישון, סובל ככל הנראה מהפרעת שינה.

לעיתים ניתן לזהות אצל הילד עייפות רבה המתבטאת באדישות ובישנוניות של הילד,או לחילופין בפעילות יתר, עצבנות וחוסר שקט כללי. מקורן של הפרעות שינה רבות בשילוב של גורמים הקשורים לילד ובגורמים סביבתיים שונים.יתכנו גם הפרעות שמקורן בשעון הביולוגי – הפרעות הנובעות משיבוש במנגנון האחראי לשינה והעירות כמו:

שעון שינה-ערות מעוכב – נטייה להירדם מאוחר בלילה ולישון בשעות הבוקר. הילד לא מגלה סימני עייפות בשעות השינה הרגילות ונרדם בקלות כשמגיעה "השעה שלו" (בשעות מאוחרות של הלילה) .הוא יתקשה להתעורר בשעות המוקדמות של הבוקר.

שעון שינה-ערות מוקדם – נטייה להירדם בשעות מאוד מוקדמות, ולהתעורר מוקדם מאוד בבוקר.

שעון שינה-ערות לא מאורגן – נטייה לישון ולהתעורר בשעות משתנות מיום ליום.